עיתון הארץ מחפש את מנת הלחם הטובה ביותר בארץ

כתבה חביבה במדור הארץ על מנות לחמים הטובות ביותר

לא נרחיב במילים, רק את החגורה...

בין המקומת המוזכרים: "מזללה" "עדנה" "'קפה זוהו" "גדרה 26" "טאיזו" "חמארה" "חנן מרגילן"

בתיאבון!

לא להחמיץ - יריד "אנשי הלחם" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב

בחול המועד סוכות (12-14 באוקטובר 2014) יתקיים במוזיאון ישראל תל אביב יריד בשם "אנשי הלחם" כחלק מחגיגות יום הלחם הבינלאומי.

לפי הפרסומים המפתים נוכל לחזות בהשקת מוצרים חדשים, מפגש עם אופים (כולל מצרפת), סדנאות לילדים, בית קפה ודוכני מאפים, גבינות, יין, ריבות, קמח, שמן זית, כלי אפייה ודגם של טחנת הקמח שבנה משה מונטיפיורי בגובה 2 מ' העשוי מלחם. יהיו גם סיורים נדירים ומודרכים במרכז אדם ועמלו ותחנת הקמח שבו (תערוכה הקבועה). רשימת נותני החסות די מרשימה אז לכל מי שאוהב לחם נשמע שצפוייה חוויה מרשימה. ספרו לנו איך היה!

פרטים באתר העירייה

פרטים באתר המוזיאון

לחם חוק

עוד סיבה טובה לאפות לחם בבית! אם כבר אתם מנסים משהו חדש - מתכון מעניין של לחם ארז "לחם מקלובה" התפרסם לאחרונה. אמנם לא ניסתי אותו עדיין אבל הוא בהחלט נשמע מעניין ויוצא דופן.

בתור לקניית לחם עומדות שלוש נשים...

לא זו לא שורת פתיחה של בדיחה מיימי הצנע אלא שורות מכתבה קצרה אבל עשירה התפרסמה לאחרונה במוסף של עיתון הארץ: "תורת החלקיקים של תאופיק חמאיסי".
אם אתם שייכים לדור החדש ומנויים על המהדורה הדיגיטלית או שנשארתם מאחור ואתם מתעקשים לקבל את העיתון הבייתה בצורתו הגשמית: כך או כך שווה לעיין בכתבה. רונית ורד, הכתבת, מספרת את סיפורו של תאופיק שמפעיל מטחנת חיטה בכפר כנא. מישורים רבים מתנגשים ומתמזגים בכתבה: ישן מול חדש, תרבויות, דורות, עמים ומסורות. מעניינת ההשערה שהקמח מאבד מתכונותיו ומערכיו התזונתיים מהר מאוד לאחר הטחינה.נשמע הגיוני שלמשך הזמן שעבר מאז הכנת הקמח תהיה השפעה על האיכות והתוצאות של הלחם שנאפה ממנו. ברור לכולנו שאוכל טרי עדיף מאוכל שמסוגל לשבת על מדפי הסופר ימים ושבועות. אנחנו רוצים קפה טחון טרי, חלב טרי, ביצים טריות אז למה שלא נדרוש גם קמח טרי? עוד דברים מעניינים מהכתבה: "מועדון הלחם הטוב" שהיה בשרונה, וזכה שם לביקורות טובות עבר למשכן חדש בכפר כמא, בית המאפים הצ'רקסיים המסורתיים של בני משפחת שובש, וסיפור אנושי נוגע ללב על נאני קונדיטוריית בוטיק. עוד על התרבות הצ'רקסית והאוכל המדהים שהם מכינים אפשר ללמוד באתר מרכז למורשת צ'רקסית.

לחם ללא לישה - ד"ר ג'ף וזואי מתחדשים בספר חדש

על הספר "Artisan Bread in 5 minutes a day" כבר סיפרנו הרבה ולאחרונה יצאה מהדורה חדשה שלו! יותר מתכונים, יותר תמונות בצבע ויותר לחם! קשה להסביר כמה זה פשוט להכין לחם לפי השיטה של הזוג הפוטוגני.
בבלוג שלהם ניתן להרתשם בחינם מהמתכון הבסיסי המחודש המלווה בתמונות ומסרטון קצר (למטה) שמדגים כמה קל להכין לחם טעים ללא לישה ובזמן קצר. מומלץ לראות אותו על מנת להתרשם יותר טוב למה לצפות בזמן הכנת הבצק והכיכר.
אופי לחם מתחילים יהנו מהסברים פשוטים וקלים להבנה - התוצאות מרשימות ביחס למאמץ המינימלי.
אופי לחם מתקדמים יוכלו להנות ממתכון קליל שלפעמים מתחשק לעשות.

לחם לבן אוורירי - White Trash לא חייבת להיות מלה גסה

לפעמים צריך לקבל את המציאות כמו שהיא... למרות שראיתי את ההרצאה המאלפת של "השף העירום" ג'ימי אוליבר, אני חייב להודות - לחם לבן פשוט ואוורירי יכול להיות מעדן. המתכון הנוכחי הופיע באתר eHow food תחת הכותרת "איך להכין לחם רך ואוורירי?". המציגה, בהתאם למסורת האמריקאית, איננה אוורירית כל כך ומסבירה בזרירות ובקלילות אפיית לחם למתחילים. שווה לראות את הסרטון כדי לקבל רושם איך הדברים צריכים להראות ולהרגיש.

מתקבלות 2 כיכרות English Cake.

שלב 1: בסיר

• מערבבים שתים ורבע כוסות מים
• שלושת רבעים של כוס חלב 3%

הבאגט יוצא למלחמה!

לא מדובר בכותרת מתקופת מלחמת העולם השניה, אלא כתבה בעיתון "הארץ" על מאבקם של הצרפתים במה שמתואר כ"זניחת הבאגט". צרפתי ממוצע אכל בשנת 1900 כ-3 באגטים ביום, לעומת זאת היום המספר צנח לחצי בגט ביום בממוצע. הצלילה הדרמטית היא כנראה חלק מהשינוי בתרבות האוכל בכל העולם, שלא פוסחת על המטבח הצרפתי. על מנת להחזיר עטרה ליושנה הושק קמפיין (עם אתר חביב, בצרפתית. אפשר להתרשם גם מהתרגום שלו)תחת הססמא : "?Coucou, tu as pris le pain"  או בתרגום חופשי "קוקו, לקחת את הלחם?"  עולה מהכתבה שהתיעוש של אפיית הלחמים היא סיבה מרכזית לירידה בקרנם ובטעמם: כבר לא מדובר בלישה ידנית, ותהליכי תפיחה איטיים המבוקרים על ידי האופה השכונתי  המצליח להפיק לחם באגט פריך ומלא בטעמים. היום חלק גדל והולך ממוצרי המאפה בצרפת מיוצרים במרכזים גדולים ומופצים לרחבי המדינה. אין צורך לעיין בהסטוריה הצבאית של צרפת כדי לדעת מה יהיו תוצאות הקרב הזה, בכל עוד שנדמה שהקטר שמאחורי הקמפיין הוא גורמים תעשייתיים, קשה להאמין שאתר אינטרנט וכמה שלטי חוצות יצליחו לגרום לצרפתי הממוצע לבקר יותר פעמים במאפייה ולבקש באגט.

יוצאים למלחמה - הבגט נגד הפסטה, הלחם והאורז.